הכנת דוחות כספיים לפי תקני IFRS לחברות סטארטאפ

החל משנת 2007, אימצה מדינת ישראל את התקן הבינלאומי לדיווח כספי והחילה אותו באופן גורף על כלל החברות הציבוריות והתאגידים המדווחים. אוסף התקנים החשבונאים הללו מיושם בישראל באמצעות הנגשת המידע הפיננסי של החברה, שיפור השוואת הדיווח בין ישויות תאגידיות והגברת שקיפותן כלפי צדדים שלישיים. על אלו ועוד במאמר הבא.

מהו התקן הבינלאומי ומי מחויב לו?

תקן לדיווח כספי בינלאומי (International Financial Reporting Standard) הוא שיטת דיווח שאומצה על ידי המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית בשנת 2007 שמטרתה העיקרית, יצירת כללים אחידים לדיווח פיננסי בין המדינות השונות. מקור התקן, הוא בהחלטת האיחוד האירופאי משנת 2002, על החלת כללי דיווח זהים על חברות המנפיקות ניירות ערך בבורסה של המדינות החברות באיחוד האירופאי.

בישראל, הוחלט להחיל את התקן על כל הישויות התאגידיות שכפופות לחוק ניירות ערך הישראלי, לרבות חברות ציבוריות ותאגידים פרטיים המנפיקים אגרות חוב. בכל הנוגע לחברות פרטיות, שאינן מחויבות בדיווח לפי IFRS, באפשרותן לבחור בדיווח לפי התקינה הבינלאומית אך אינן מחויבות לה. נכון לימים אלו, לצד מאות חברות ציבוריות הפועלות בתקן זה, ישנן אלפי חברות פרטיות שבוחרות להמשיך וליישם את התקן הישראלי.

יש לציין שעל אף החובה על דיווח לפי תקני IFRS, בכל הנוגע לדוחות שונים המיועדים לרשות המיסים, אלו נערכים לפי התקינה הישראלית ולא הבינלאומית.

ההבדלים בין התקינה הישראלית לבינלאומית

בכל הנוגע לדיווח חשבונאי בין ישויות תאגידיות שונות, ישנם מספר הבדלים שחשוב להכיר בכל הנוגע לתקנים השונים והשפעותיו של אופן הדיווח על מצבה הפיננסי של החברה. התקנים הללו הם למעשה חוקים או כללי אצבע הנוגעים לאופן שבו מדווחים פרמטרים כמו: נכסים, מלאי, הוצאות מוכרות ולא מוכרות, הגדרת השימוש בנכסים לשכירות ארוכה ועוד.

בתוך כך, ההבדל המהותי ביותר הוא שבתקן הישראלי, היקף האלמנטים שיוכרו כהוצאות גבוהה יותר מהתקינה הבינלאומית. הבדלים נוספים בין התקינות השונות ניתן לראות גם באופן ההתייחסות לזכויות ביישויות כמו חברות בת או עסקאות משותפות, הגדרת שליטה של חברה בעסקאות של צירופי נכסים או עסקים ועוד.

השפעות מגפת הקורונה על הדיווח הכספי לפי IFRS

על אף שתקני הדיווח השונים נשענים על מערכות “חוקים” חשבונאיים, משבר הקורונה שהשפיע רבות על תמונת המצב הפיננסית העולמית, יצר שינויים באומדנים עליהם מסתמכת יישות תאגידית בבואה לבנות את דוחותיה הכספיים. בהקשר להשלכות המגפה על הדיווח הכספי, ההנחיה היא מיפוי ובחינת השינויים העשויים להשפיע על אופן הדיווח ושכלולם בהתחשב במאפייניה הייחודים של החברה עצמה.

אומדנים אלו, נוגעים לתמורות חוזיות עתידיות, הדחיית תשלומים שונים והשפעת השינויים על התמורה הנובעת ממחיר העסקה. במקרים בהם אין צפי לקבלת התמורות השונות וקיים סיכוי סביר שלא יהיה ניתן לגבות אותן – לא יוכרו כהכנסה. אולם, ככל שחל שינוי בצפי קבלת התמורה, יהיה ניתן להכיר בעתיד בתקבול זה כהכנסה.

גם בנוגע לנכסי החברה ורכושה הקבוע, ניתן לראות השפעה על אופן הדיווח הכספי. כך לדוגמה נכס מכל סוג המוגדר כ”מוחזק למכירה”, לא יופחת ויימדד בכפוף לשוויו ההוגן כחלק מסכום הנכסים הכללי של הישות התאגידית. בכל הנוגע לשינוי סיווגו של נכס המיועד למכירה, יש לבחון פרמטרים שונים הנוגעים לסבירות המכירה בעתיד הקרוב וקיומן של פעולות אקטיביות למכירת הנכס. תקופת זמן לבחינת הסיווג מוגדרת כשנה מהגדרת הנכס כ”מוחזק למכירה”, אם כי מתיר התקן הבינלאומי להאריך את תקופת הסיווג מעבר לשנה ככל שמתקיימים התנאים השונים.

השפעת מגפת הקורונה על אופן הדיווח בישראל ובעולם, הצורך בשפה חשבונאית אחידה בחברות המונפקות לציבור הרחב והחובה לשקיפות מוגברת מצד חברות אלו, הביא את התקן החשבונאי הבינלאומי ליצור קו פיננסי אחיד שיקל על החברות השונות בבניית הדוחות הפיננסיים שלהן.

חברת ERB גלובל נותנת שירותי חשבות מקצועיים ומקצועיים כולל הכנת דוחות כספיים לפי תקני IFRS לחברות סטארטאפ. לקבלת ייעוץ ניתן להשאיר פרטים, נחזור אליכם בהקדם: