מכירת סטארטאפ (אקזיט): היבטי מיסוי העומדים מאחורי ההליך

ישראל זכתה לכינוי אומת הזנק בצדק וזאת למול הצלחתן של חברות ישראליות במכירת הסטארטאפ שלהן. התבססותן של חברות ישראליות בזירה הבינלאומית במספר רחב של תחומים, מביאה את אותן חברות לבחון לעומק את היבטי המיסוי הקיימים בעת הליך מכירת הסטארטאפ.

בישראל, מהווה חברת ERB את אחת מהחברות הבולטות בהענקת שירותים פיננסיים במיקור חוץ לחברות טכנולוגיה וסטארטאפים. שיטת מיקור החוץ של ERB מאפשרת לסטארטאפים ישראלים ליהנות ממעטפת רחבה של שירותים, כשזו מציעה פתרונות מותאמים לכל חברה, כשאלו כוללים, בין היתר, הכרה וניצול מרבי של היבטי המיסוי העומדים מאחורי ההליך של מכירת סטארטאפ.

שימוש במיקור חוץ של ERB מעניק לחברות סטארטאפ ישראליות את השקט הנפשי בהתנהלות מול רשויות המס בישראל וביכולתן של אותן חברות לעמוד בדרישות החוק בישראל ובמדינות היעד, זאת לצד מיצוי מרבי של הטבות והקלות מס הקיימות, כשלאלו היכולת לאפשר לחברות סטארטאפ רבות נתיבי צמיחה פיננסיים מקלים באופן מהותי.

מכירת סטארטאפים של חברות ישראליות במחצית הראשונה של 2024

לצד המצב הגיאופוליטי המורכב בישראל, ניתן לרשום הצלחה בכל הנוגע למכירה של אקזיטים ישראלים במחצית הראשונה של 2024, כשבחצי השנה הראשונה הודיעו לא פחות מ-20 חברות ישראליות על עסקאות רכישה ומיזוג בסכום כולל של 4.4 מיליארד דולרים.

מדובר על שווי עסקאות השווה בערכו לסכומים הנרשמים בשנת מס שלמה. העובדה כי קיים ביקוש לאקזטים של חברות ישראליות גם כיום, מדגיש את הצורך של אותן חברות ישראליות בליווי פיננסי ובהענקת מעטפת מקצועית לאורך תהליכי המכירה והמיזוג השונים.

מיסוי רווחי סטארטאפ בישראל

הרווחים של חברות בישראל מוכר כמס חברות, כשהוא מוטל על אותן חברות במסגרת סעיף 126 לפקודת מס הכנסה, כשגם חברות סטארטאפ ישראליות כפופות לאותו מס. לצד זאת, אנו ב-ERB מדגישים תמיד כי חברות סטארטאפ ישראליות יכולות ליהנות מהטבות מס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון – תשי"ט – 1959 וזאת בתנאי שהן עומדות בתנאים הנדרשים.

נכון לשנת 2024, שיעור מס החברות בישראל עומד על 18%. מס נוסף הקיים הינו מס דיבידנד, כשמס זה מוטל במקרים של משיכת כספים של בעלי המניות בחברה מתוך רווחיה שנוקו לאחר תשלום מס. שיעור מס הדבידנד נע בין 25% ל-30% וזאת בהתאם להגדרת בעל המניות (רגיל או מהותי).

מס החברות בישראל מוטל באופן קבוע ואחיד וזאת ללא קשר לגובה הכנסותיה של החברה ואף ללא שיטת מדרגות המס הנהוגה במס הכנסה ליחידים. לצד זאת, במידה ולחברת סטארטאפ לא נרשמו רווחים בשנת המס, לא ייגבה ממנה מס חברות, כשמקדמות המס אותן שילמה לאורך השנה יוחזרו לה.

חברת סטארטאפ רווחית, העומדת בתנאי החוק לעידוד השקעות, תהיה זכאית להטבות מס ייחודיות הניתנות במסגרת אותו חוק, מה שיאפשר להן לשלם מס חברות ומס דיבידנד בשיעורים מופחתים.

חלק מהיכולת של חברות סטארטאפ ישראליות לעמוד בתנאי החוק מתאפשר באמצעות השירותים הפיננסיים שמעניקות חברות ישראליות, דוגמת ERB, כשאותם שירותים מבצעים את הפעולות הנדרשות בחברות סטארטאפ בכדי ליהנות מתשלומי מיסים מופחתים.

תשלומי מיסים בעת מתן אופציות לעובדים בחברת הסטארטאפ

בחברות סטארטאפ רבות מקובל להעניק לעובדים את האפשרות ברכישת של מניות החברה. מדובר בשיטת תגמול מקובלת, לבטח בחברות בהן אין עדיין כסף נזיל בכדי לעמוד בהוצאות השונות.

ברוב המקרים, הענקת האופציות לעובדים בחברה נעשית במסגרת תנאים מסוימים הכוללים המרה של האופציות למניות על פי מחיר קבוע מראש (מוכר כ"מחיר מימוש קבוע") ולאחר תקופת הבשלה (משך העבודה המינימלי הנדרש לעובד בחברה, לרוב בין שנתיים לשלוש שנים).

מחירי האופציות לעובדים נקבעים לרוב בהתאם לשווי החברה בזמן שאותן אופציות הוצעו לרכישה. בחברות סטארטאפ בראשית דרכן, יהיה מדובר במחירים הנחשבים לנמוכים, כשלאחר תקופת ההבשלה יוכלו העובדים להמיר את האופציות שרכשו להחזקה במניות החברה. 

עם הזמן, יכול כל עובד למכור את המניות שאותן הוא מחזיק לצד שלישי וזאת בהתאם למחירן בשוק (בהתבסס על ההנחה ששווי המניות בשוק יעלה לאורך זמן), מה שיאפשר לו להפיק לעצמו רווח משמעותי.

הרווח ממכירת המניות לצד שלישי מחייב תשלום מס. גם כאן, קיימת הטבת מס בהתאם לסעיף 102 לפקודת מס הכנסה, כשבזו הבולטת יוכלו אותם עובדים לשלם מס רווח הון של 25% בלבד.

תשלום מס על עסקאות קניין רוחני של חברת סטארטאפ

חברות סטארטאפ המעוניינות בביצוע עסקאות הנוגעות לקניין הרוחני שלהן, כשאלו כוללות עסקאות הנוגעות, בין היתר, לסימני מסחר, פטנטים, ידע ומחקר, יכולות לבצע את אותן עסקאות באמצעות שתי דרכים, כשלכל דרך היבטי מיסוי שונים.

במקרים של מכירת הקניין הרוחני, המהווה בעצם העברת בעלות, התמורה הכספית מעסקה זו תוגדר כהכנסה הונית (הכנסה המתקבלת ממכירת החברה עצמה, בניגוד ל"הכנסה פירותית" הכוללת מכירה של מה שהעסק מניב, דוגמת השכרת נכסיו או מתן שירותים), כששיעור המס שלה נכון ל-2024 עומד על 23%.

במקרים בהם ניתן אך ורק רישיון לשימוש בקניין הרוחני, וזאת בעבור תשלומי תגמולים, כאן יידרש תשלום של מס חברות בשיעור של 23% ומס דיבידנד בשיעור של 25% עד 30%. לצד זאת, גם כאן קיימת האפשרות ליהנות מהטבות מס, במסגרת חוק עידוד השקעות הון, בתנאי שאותה הכנסה אפשרה לעשות שימוש בתוכנה או ידע שפותחו בחברה, כשאותו שימוש הוביל לתמלוגים.

תשלום מס בעת מכירת הסטארטאפ

שאיפתן של חברות ישראליות המקדמות סטראטאפ הוא במכירת החברה כולה – ביצוע של אקזיט. מכירת החברה כוללת מכירה של כלל נכסיה, כולל נכסי הקניין שלה, כשהרוכשים אף לוקחים על עצמם את התחייבויותיה.

מכירת הסטארטאפ נחשבת גם היא למכירה הונית, כשתשלום המס עבורה הינו תשלום מס רווח הון המשולם על ידי בעלי המניות של החברה בשיעור של 25% עד 30% בהתאם לסוג בעלי המניות (רגיל או מהותי). 

אילו הטבות מס קיימות למשקיעים או רוכשים של חברות סטארטאפ?

בקיץ 2023 אישרו בכנסת ישראל את החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, כשחוק זה מעניק הטבות מס למשקיעים בחברות הייטק בישראל ואף הטבות לחברות שביצעו רכישה של חברות אחרות או כאלו שפעלו למיזוג של חברות, כשאותן רכישות או מיזוגים הובילו לפיתוח תעשיית ההייטק בישראל ושימור שלה כמוקד אטרקטיבי להשקעות בינלאומיות.

במסגרת החוק, משקיעים פרטיים המשקיעים בחברות סטארטאפ, הנמצאות בשלבים ראשונים של פעילות, זכאים ליהנות מזיכוי מס משמעותי, כשזיכוי זה בא לידי ביטוי בסכום ההשקעה המוכפל בשיעור מס רווח ההון שחל על אותו משקיע.

הטבה נוספת, במסגרת החוק, הינה הטבה ממנה נהנים בעלי המניות שמכרו את חלקם בחברה טכנולוגית וביצעו השקעה מהתמורה לה זכו בחברות סטראטאפ. במקרים אלו, יהיו זכאים בעלי המניות לדחייה בתשלום מס רווח ההון לו הם מחויבים בעת מכירת מניות החברה.

בחוק קיימת הטבה נוספת המתייחסת למצב בו חברת הייטק הנחשבת לגדולה רוכשת את השליטה בחברת הייטק אחרת. במקרים אלו, זכאית חברת ההייטק הרוכשת לנכות את ההוצאות על רכישת המניות מחובת המס שלה למשך חמש שנים מיום הרכישה.

הטבה נוספת בחוק מכוונת אף להקלות והטבות עבור מוסדות פיננסיים זרים שהעניקו הלוואות לחברות טכנולוגיות ישראליות. אותם מוסדות, במקרים אלו, זכאים לפטור מתשלום מס על הכנסותיהם מריבית, דמי ניכיון (סכום הנובע מניכיון שטרות, הלוואות או אגרות חוב) והפרשי הצמדה. הטבה זו לא מסייעת רק לאותם מוסדות פיננסיים, שהעניקו את אותן הלוואות, אלא כזו המאפשרת לחברות הייטק להוריד את העלויות בגיוס אשראי מאותם מוסדות פיננסיים זרים.

מזמינים אתכם לא להסס ולפנות אלינו בכל שאלה.